החלטה בתיק בש"א 182022/05

1.         אלו בקשות לביטול פסק דין, מיום 28/9/05, שדחה את תביעות המבקשים, ושניתן לאחר שלא התייצבו לדיון שנקבע (להלן - פסק הדין).

            המבקש 2 עותר גם להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

            המשיבים (משיבים 3 ו-4 בהמרצת הפתיחה) מתנגדים לביטול פסק הדין.

            השתלשלות הדברים

2.         המבקש 1 (להלן - אשר) והמבקש 2 (להלן - שמואל) הם החייבים בתיק ההוצל"פ נשוא תביעה זו.

            הזוכה בתיק ההוצל"פ הוא בנק משכן פועלים משכנתאות בע"מ (המשיב 5 בה"פ, להלן - הבנק) ועוה"ד גולדברג ורוטברט (המשיבים 1 ו-2  בה"פ) הם כונסי הנכסים.

            במסגרת הכינוס נמכר נכס שהיווה בטוחה לתשלום החוב, וכתוצאה מכך נפרע מלוא החוב ונותר סכום שביתר, שיש להשיבו לזוכים.

            השאלה הנדונה כאן היא אופן חלוקת הסכום שביתר בין אשר ובין שמואל, כשכל אחד מהם טוען שהוא זכאי להחזר סכום הגדול מהסכום המגיע לשני. 

3.         על פי הנטען, אשר המחה את זכותו להשבת חלקו בסכום שביתר לבנו, המבקש 2 (להלן - ניר), שמואל המחה זכותו זו לבא כוחו, המשיב 1 ( להלן - עו"ד הראל).

            התביעה הוגשה מלכתחילה על ידי אשר בלבד. משנטען על ידי המשיבים, ומשנקבע על ידי בית המשפט בהחלטה מאוחרת יותר, כי בעל הדין הנכון בתביעה זו הוא ניר, בהתאם להמחאת הזכות האמורה, ביקשו אשר וניר לצרף את ניר כתובע נוסף ובית המשפט נעתר לכך (החלטה מיום 13/4/05).

4.         עוד קודם לכן, ביקשו המשיבים לעכב את ההליכים בתביעה זו בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1967, בשל הליך הבוררות המתנהל בין אשר ובין שמואל, ובית המשפט נענה לבקשה והורה על עיכוב ההליכים לפי חוק הבוררות (החלטה מיום 23/12/04).

            בהחלטה על צירופו של ניר לתביעה, הדגישה כב' השופטת רונן כי ההחלטה על עיכוב ההליכים ממשיכה לחול על אשר ואינה חלה (בינתיים) על ניר.

            כן הורתה על קביעת מועד להוכחות בפני, ומועד זה נקבע ליום 30/6/05 ונדחה ליום 28/9/05.

5.         מספר ימים קודם למועד הדיון הודיעו ניר ובא כוחו דאז, עו"ד מנוסביץ, על התפטרותו של עו"ד מנוסביץ מייצוג. אישרתי את הבקשה, בלא שהדבר יגרום לביטול או לדחיית המועד שנקבע.

            במועד שנקבע לא התייצבו אשר וניר וניתן פסק דין בהעדרם, הדוחה את תביעתם.

            בקשת ניר

6.         בקשתו של ניר להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין והבקשה לביטול פסק הדין עצמה הוגשו ביום 20/11/05, דהיינו כ- 7 שבועות לאחר מתן פסק הדין, כאשר על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא 30 יום.

            ניר אינו מכחיש, כי ידע על המועד שנקבע, וטוען כי אף התייצב בבית המשפט באותו יום, אך בשעה מאוחרת יותר, ואז נודע לו על מתן פסק הדין ואף קיבל עותק ממנו לידיו.

            את האיחור בהגשת הבקשה הוא נימק בשניים: